טניה פינקלנטורופתית · הרבליסטית קלינית
→ חזרה לחדשות ולמאמרי העומק

טניה פינקל · נטורופתית והרבליסטית קלינית

למה קשה לרדת במשקל אחרי 40: חמישה שינויים בגוף ומה מתאים לכל אחד

קריאה של 6 דקות

את עומדת במטבח מול אותה ארוחת ערב שהכנת כבר שנים, ותוהה למה עכשיו היא מרגישה אחרת בגוף. את לא אוכלת יותר מבעבר, ובכל זאת הבגדים לוחצים והמשקל לא זז. אם את שואלת את עצמך למה קשה לרדת במשקל אחרי 40, אני רוצה שתדעי שהתסכול שלך מובן. אני פוגשת נשים שמנסות להתאמץ עוד קצת, בזמן שהגוף שלהן מבקש דווקא שינוי בגישה. יש כמה שינויים פיזיולוגיים שכדאי להכיר, ולכל אחד מהם מתאימה התייחסות קצת אחרת.

למה קשה לרדת במשקל אחרי 40: השינוי באסטרוגן

אולי שמת לב שהמכנסיים לוחצים יותר באזור הבטן, אף שלא שינית הרבה בתפריט. זה יכול להיות מבלבל, במיוחד אם במשך שנים הרגשת שאת מכירה את הגוף שלך. בתקופה שסביב גיל המעבר רמות האסטרוגן משתנות, ואצל נשים רבות משתנה גם האופן שבו הגוף מפזר שומן. זה לא אומר שכל שינוי במשקל קשור להורמונים, אבל זו סיבה טובה להפסיק להשוות את עצמך למי שהיית בגיל שלושים.

השינוי הזה יכול להשפיע גם על הדרך שבה הגוף מגיב לסוכר ולאינסולין. לכן אני לא מתחילה עם נשים בצמצום חד של האוכל. אני בודקת איתן איך נראות הארוחות לאורך היום, והאם הן משביעות מספיק. אם בבוקר יש רק קפה ועוגייה, ובערב מגיע רעב גדול, עוד איסורים לא בהכרח יעזרו. לפעמים צריך קודם לבנות ארוחת בוקר שאפשר לסמוך עליה.

בארוחה כזו יכולות להיות ביצים, סלט ופרוסת לחם, או טופו עם ירקות ופחמימה שמתאימה לך. הרעיון הוא לא להוציא את הפחמימות מהבית, אלא לתת להן מקום בתוך ארוחה מסודרת. לפי קוד מטבולי, מכוונים לשלוש ארוחות ביום בלי נשנושים ביניהן, עם חלבון בכל ארוחה. זו מסגרת שנועדה לעזור לך לאכול בצורה עקבית, לא מבחן שאת צריכה לעבור.

רגישות לאינסולין: למה כדאי להסתכל על סדר הארוחות

את יכולה להכין לעצמך צלחת שנראית מאוזנת, ועדיין להרגיש רעבה זמן קצר אחריה. אני שומעת את זה הרבה מנשים שמקפידות על אוכל ביתי ולא מבינות מה חסר. אינסולין עוזר לגוף להתמודד עם הסוכר שמגיע מהמזון, והרגישות אליו עשויה להשתנות עם הגיל ועם שינויים הורמונליים. לכן השאלה היא מה שמת על הצלחת. כדאי לשים לב גם לאופן שבו הארוחה בנויה.

כאן יש שינוי קטן שאפשר לנסות בלי לקנות שום דבר מיוחד. התחילי בירקות, המשיכי לחלבון ולשומן, והשאירי את הפחמימה לסוף הארוחה. בארוחת צהריים זה יכול להיות כמה ביסים מהסלט, אחריהם הדג ושמן הזית, ורק אז תפוחי האדמה. סדר האכילה הזה עשוי למתן את העלייה בסוכר אחרי הארוחה אצל חלק מהנשים. הוא לא מחליף בירור רפואי אם יש לך חשד לבעיה ברמות הסוכר.

גם הכמות והצורה של הפחמימות חשובות. בקוד מטבולי אני עובדת עם שלוש עד ארבע מנות פחמימה ביום, כולל פירות, שאותם אני מציעה להגביל לאחד או שניים ביום. תפוח אדמה, בטטה ותירס נספרים כפחמימה, גם אם הם מגיעים מהירקנייה. לעומת זאת, ירקות כמו מלפפון, עגבנייה וקישוא יכולים למלא את הצלחת בנדיבות. כך אפשר להשאיר מקום לאוכל שאוהבים, בלי להגיע לכל ארוחה עם תחושה שצריך להיזהר מכל ביס.

הסתכלות על סדר הארוחות עוזרת גם לזהות מה קורה בין ארוחה לארוחה. אם אחר הצהריים את מחפשת משהו מתוק, אני לא ממהרת לקרוא לזה חוסר שליטה. נבדוק קודם אם ארוחת הצהריים כללה חלבון ואם אכלת מספיק. הגוף שלך לא אמור להעביר יום שלם על סלט קטן וכוח רצון.

ירידה במסת השריר: למה חלבון ותנועה חשובים עכשיו

עוד דבר שלא תמיד רואים על המשקל הוא השינוי במסת השריר. עם השנים אנחנו נוטות לאבד שריר, בעיקר אם אנחנו פחות פעילות או אוכלות מעט מדי חלבון. גם דיאטות קיצוניות עלולות להוסיף לזה. אני יודעת כמה מתסכל להשקיע באכילה מצומצמת ולגלות שהגוף מרגיש חלש יותר, לא קל יותר. זו אחת הסיבות לכך שהתשובה לשאלה למה קשה לרדת במשקל אחרי 40 אינה תמיד ״לאכול פחות״.

שריר עוזר לנו לנוע, לקום מהכיסא ולסחוב את השקיות הביתה. הוא גם צורך אנרגיה, ולכן כדאי לשמור עליו תוך כדי שינוי בהרגלי האכילה. אצלי חלבון הוא חלק מכל ארוחה, ולא משהו שמנסים להשלים בלילה. בבוקר זו יכולה להיות חביתה. בצהריים, עדשים לצד מנה נוספת של חלבון שמתאימה לך. בערב, יוגורט עיזים עם ארוחה מסודרת במקום כמה ביסים מול המקרר.

לצד האוכל, כדאי לתת לשרירים סיבה להישאר פעילים. הליכה נעימה היא התחלה טובה אם היא מתאימה לך, ופעילות שמפעילה את השרירים יכולה להיות חלק מהשגרה בהתאם למצבך. לא צריך להפוך כל אימון למבחן של מאמץ. אני מעדיפה שתמצאי דרך שאפשר לחזור אליה גם בשבוע עמוס, ותשימי לב איך הגוף מרגיש בה.

שינה פחות רציפה: מה קורה לרעב ביום שאחרי

את מתעוררת אחרי לילה שבו הסתובבת מצד לצד, וכבר בבוקר מרגישה שהיום התחיל בלי מספיק כוח. אצלי נשים מספרות שדווקא בימים כאלה קשה להן להרגיש מתי הן שבעות, ובערב הן מוצאות את עצמן מחפשות משהו מתוק במטבח. אני לא רואה בזה בעיית משמעת. שינה קצרה או קטועה עשויה להשפיע על תחושות רעב ושובע, וגם על היכולת לעצור רגע ולבחור מה מתאים לך.

אחרי גיל 40 השינה יכולה להשתנות. אצל חלק מהנשים גלי חום מעירים בלילה. אצל אחרות יש יקיצה מוקדמת, גם בלי סיבה ברורה. זה לא קורה לכולן, ולא כל חשק למתוק קשור לשינה. אבל אם את מזהה דפוס שחוזר אחרי לילה לא טוב, כדאי להתייחס אליו במקום להחמיר עם עצמך ביום שאחרי. הגוף העייף שלך לא צריך עוד מאבק.

ביום כזה אני מציעה לא לדלג על ארוחה כדי ״לפצות״ על מה שאולי תאכלי בהמשך. שלוש ארוחות מסודרות יכולות לתת ליום מסגרת נעימה, בלי נשנושים שנמשכים מהבוקר עד הערב. אם את שותה קפה כדי להחזיק מעמד, שימי לב גם לשעה שבה את שותה אותו ולאופן שבו הוא משפיע על הלילה הבא. וכדאי לשאול שאלה פשוטה: האם את רעבה, או שאת זקוקה למנוחה שאין לך כרגע?

לא תמיד אפשר לסדר את השינה רק בעזרת הרגלי ערב. אם את מתעוררת שוב ושוב, נוחרת באופן חריג או קמה מותשת גם אחרי שעות במיטה, כדאי לדבר עם רופאה ולברר מה קורה. אני יכולה לעזור לך להסתכל על הרגלי האכילה סביב הלילות האלה, אבל לא להניח שהסיבה ידועה מראש. לפעמים עצם ההבחנה בין רעב לעייפות משנה את הדרך שבה את מדברת לעצמך.

הסתגלות לאכילה מועטה מדי: למה עוד צמצום לא תמיד עוזר

אני פוגשת נשים שאומרות לי בשקט: ״אני כבר בקושי אוכלת. מה עוד אפשר להוריד?״ אני שומעת את הייאוש מאחורי השאלה הזאת. אחרי הרבה ניסיונות, טבעי לחשוב שצריך להקטין עוד קצת את הצלחת. אבל אכילה מועטה לאורך זמן עלולה לגרום לגוף להוציא פחות אנרגיה. לפעמים גם זזים פחות בלי לשים לב, כי פשוט אין כוח. עוד צמצום לא בהכרח עונה על מה שהגוף צריך.

ההסתגלות הזאת אינה אומרת שחילוף החומרים שלך ״נהרס״. הגוף מגיב למה שהוא מקבל, והתגובה יכולה להשתנות מאישה לאישה. לכן אני לא מנסה לנחש מה קורה אצלך לפי המספר שעל המשקל. אני שואלת איך נראה יום רגיל: האם את יוצאת מהבית עם קפה בלבד, מושכת עד הצהריים, ואז מגיעה הביתה רעבה מכדי לחשוב מה להכין? יום כזה מספר לי יותר מכל רשימת מאכלים אסורים.

במקום להתחיל מעוד איסור, אני בודקת איתך אם יש מספיק אוכל בארוחות עצמן. פרוסת לחם עם גבינה וירקות יכולה להתאים לארוחת בוקר, אבל כדאי לראות אם היא באמת משביעה אותך עד הארוחה הבאה. גם שומן הוא חלק מארוחה: מעט טחינה על הירקות, למשל, ולא רק סלט בלי שום דבר לידו. בקוד מטבולי אני מתייחסת לארבע עד שש מנות שומן ביום, בהתאם לארוחות שלך. זו מסגרת לבחינה, לא סיבה למדוד כל ביס בחרדה.

אם את רגילה לחיות על מעט מאוד אוכל, הרעיון לאכול באופן מסודר עשוי להרגיש מוזר. אני מבינה את החשש הזה. הקוד המטבולי מציג את הדרך שבה אני מחברת בין ארוחות מסודרות לבין הקשבה לרעב ולשובע, בלי לבנות יום שלם סביב הימנעות. אפשר להתחיל בלבחון ארוחה אחת שאת נוהגת לדלג עליה, ולשאול מה יעזור לך להגיע לארוחה הבאה בתחושה נינוחה יותר.

את לא צריכה להוכיח שאת מסוגלת להסתפק בפחות. אם קשה לך עכשיו, יש טעם לבדוק מה השתנה בגוף ובשגרה שלך, בלי להאשים את עצמך. אני רוצה שתוכלי לשבת לאכול ארוחה אמיתית, להרגיש שמותר לך להיות שבעה, ולדעת שהשאלה שלך ראויה לתשובה קשובה.

חשוב לי לומר שהמידע כאן הוא חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אני נטורופתית והרבליסטית קלינית, לא רופאה. אם יש לך מצב רפואי כלשהו או שאת נוטלת תרופות, מומלץ להתייעץ עם הרופא שלך לפני כל שינוי משמעותי בתזונה או באורח החיים.

רוצה עוד טיפים לאיזון הורמונלי?

השאירי מייל ותקבלי תוכן מעשי לירידה במשקל ואיזון אחרי גיל 40, ישירות אלייך.

רוצה ליישם את זה בגוף שלך?

הקוד המטבולי לוקח אותך צעד צעד לשחרר את התקיעות במשקל אחרי 40, מהבית ובקצב שלך, בלי דיאטות מייסרות.