טניה פינקלנטורופתית · הרבליסטית קלינית
→ חזרה לחדשות ולמאמרי העומק

טניה פינקל · נטורופתית והרבליסטית קלינית

נשנושים בלילה איך להפסיק בלי להישען על כוח רצון

קריאה של 6 דקות

את מסיימת יום ארוך, הבית סוף סוף שקט, ואז מגיע החשק לפתוח משהו מתוק. במשך היום דווקא הסתדרת, ולכן הרגע הזה מול הארון במטבח מרגיש מתסכל במיוחד. אם חיפשת נשנושים בלילה איך להפסיק, יכול להיות שכבר ניסית להרחיק חטיפים או להבטיח לעצמך שמחר תתאפקי. אני רוצה שתדעי שזה לא בהכרח עניין של כוח רצון. לפני שמחליטים מה לעשות בערב, כדאי להסתכל על מה שקרה לגוף שלך מאז הבוקר.

נשנושים בלילה איך להפסיק: קודם להבין למה החשק מגיע בערב

אני שומעת מנשים רבות את אותו סיפור: בבוקר קפה ומשהו קטן, בצהריים סלט זריז, ובערב רצון לאכול שלא נגמר גם אחרי ארוחת הערב. קל לקרוא לזה אכילה רגשית ולנסות להילחם בה. אבל לפעמים הגוף פשוט מבקש את מה שלא קיבל לאורך היום. גם אם היית עסוקה מכדי להרגיש רעבה, הצורך באוכל לא נעלם.

יש עוד משהו שקורה בערב. את חוזרת מהעבודה, דואגת לכולם, מסדרת את המטבח, ורק אז מתיישבת. פתאום יש מקום להרגיש כמה את עייפה. האוכל קרוב, זמין ומציע הפסקה קטנה. זה לא אומר שכל חשק לנשנש הוא רעב גופני, וגם לא אומר שאת צריכה להתעלם ממנו. כדאי לשאול בעדינות מה חסר לך באותו רגע: ארוחה מספקת או כמה דקות שבהן אף אחת לא מבקשת ממך דבר.

אחרי גיל 40 נשים רבות מרגישות שהתגובות שלהן לאוכל השתנו. שינה לא רציפה, עומס ושינויים סביב גיל המעבר עשויים להשפיע על התיאבון ועל תחושת השובע. אצלי, במקום להניח שהבעיה מתחילה בשעה תשע בערב, אני בודקת יחד איתך את רצף הארוחות. בקוד מטבולי נקודת המוצא היא אכילה סדירה שמסייעת לשמור על איזון סוכר ואינסולין. משם אפשר לבדוק מה בערב הוא רעב, ומה הוא בקשה למנוחה.

דרך ראשונה: לאכול מספיק במשך היום

נניח שיצאת מהבית עם קפה, אכלת בצהריים סלט בלי חלבון, ואחר הצהריים דחית את הרעב כי לא היה זמן. בערב את עומדת מול המקרר ואוכלת תוך כדי הכנת האוכל. אני לא רואה בזה חוסר שליטה. אני רואה יום שבו לא היה לגוף שלך ממה לשבוע. ניסיון לאכול מעט מדי עלול גם להאט את חילוף החומרים, ולא לתת לך את השקט שקיווית לקבל מדילוג על ארוחה.

לפי קוד מטבולי, אני מכוונת לשלוש ארוחות ביום, בלי נשנושים ביניהן, עם מקור חלבון בכל ארוחה. זה יכול להיות חביתה בבוקר לצד ירקות, או קערת עדשים וביצה בצהריים. הרעיון אינו להעמיס אוכל לפי שעון, אלא לתת לגוף ארוחות שאפשר באמת לסיים בתחושת שובע. אם את רעבה בעקביות הרבה לפני הארוחה הבאה, שווה לבדוק אם הארוחה הקודמת הייתה קטנה מדי.

גם לפחמימות יש מקום ביום שלך. בקוד המטבולי ההכוונה היא לשלוש עד ארבע מנות פחמימה ביום, ופירות נכללים בספירה הזאת, בדרך כלל פרי אחד או שניים. לפעמים אישה שמנסה להימנע מלחם, מאורז ומפרי במשך כל היום מוצאת את עצמה בערב מול חבילת עוגיות. במקום למחוק פחמימות, אפשר לשלב אותן בארוחות בצורה מסודרת. כך הן לא הופכות לדבר שאסור עד שכבר קשה לחשוב על משהו אחר.

אני מציעה להתחיל בבדיקה פשוטה, לא בשינוי חד. הסתכלי על יום רגיל שלך ושאלי אם הייתה בו ארוחת בוקר או צהריים שהחזיקה אותך בנחת. אולי לקחת לעבודה קופסה עם ירקות, אבל שכחת להוסיף את הטונה שתכננת. לפעמים ההתאמה הקטנה הזאת משנה את הדרך שבה מגיעים לערב, בלי שצריך להתווכח עם עצמך מול המזווה.

דרך שנייה: לבנות ארוחת ערב שמשאירה אותך שבעה

יש ארוחות ערב שנראות מסודרות על הצלחת, אבל כעבור שעה את שוב מחפשת משהו. שתי פריכיות עם גבינה וכמה פרוסות מלפפון אולי מתאימות לך ביום מסוים, אך אם את קמה מהשולחן עדיין רעבה, אין טעם להעמיד פנים שזה מספיק. ארוחת ערב צריכה להיות ארוחה, לא ניסיון למשוך עד השינה. זאת נקודה שאני חוזרת אליה הרבה עם נשים שמבקשות ממני לדבר על נשנושים בלילה איך להפסיק.

נסי לחשוב על צלחת שאפשר לשבת מולה: ירקות חתוכים או מבושלים, מקור חלבון כמו ביצים או דג, מעט שומן ומנת פחמימה שמתאימה למה שאכלת במשך היום. ירקות אפשר לאכול בנדיבות. ירקות עמילניים, כמו תפוח אדמה או בטטה, נספרים כפחמימה. בקוד המטבולי יש מקום גם לארבע עד שש מנות שומן לאורך היום, כך שלא צריך לפחד מכפית שמן זית בסלט רק מפני שהשעה מאוחרת.

גם סדר האכילה יכול לעזור לך לשים לב לשובע. התחילי בירקות, המשיכי לחלבון ולשומן, ואת הפחמימה השאירי לסוף הארוחה. אין צורך להפוך את הצלחת לפרויקט או לאכול כל חלק בנפרד. אפשר להתחיל בכמה נגיסות מהסלט שליד החביתה, ואז להמשיך כרגיל. המטרה היא לאכול בנחת ולתת לגוף הזדמנות להרגיש שהייתה כאן ארוחה.

אם בערב מתאים לך כריך, גם הוא יכול להיות ארוחה. פרוסות לחם עם חביתה, ירקות ומעט טחינה שונות מאוד מלחטוף פרוסה בעמידה ואז לחזור למטבח שוב ושוב. שבי ליד השולחן ושימי לב כמה את רעבה לפני שאת מתחילה. כך יהיה לך קל יותר לבדוק אחר כך אם החשק שנשאר קשור לאוכל, או למשהו אחר שהיום הזה השאיר איתו.

דרך שלישית: לתת מקום למנוחה בלי לפתוח את המקרר

יש רגע בערב שבו הבית סוף סוף שקט, ואת נשארת עם כל מה שלא היה לו מקום במשך היום. את פותחת את המקרר, אף על פי שסיימת לאכול לא מזמן, ומנסה להחליט אם את רעבה. אצלי בקליניקה אני שומעת הרבה על הרגע הזה. לפעמים יש בו רעב אמיתי, ולפעמים הוא מגיע אחרי יום שבו לא עצרת אפילו לשתות כוס מים בישיבה. לפני שאת אומרת לעצמך ״אסור לי״, נסי לשאול: מה אני מבקשת עכשיו מהמטבח? משהו לאכול, או כמה דקות שלא יבקשו ממני דבר? אין תשובה שצריך להגיע אליה מיד. עצם העצירה נותנת לך רגע לבחור, במקום להמשיך ישר מהידית של המקרר אל הארון.

כדי להקל על הרגע הזה, אני אוהבת להכין מראש מקום קטן למנוחה, שלא תלוי באוכל. לא מדובר בטקס שצריך להתמיד בו בכל ערב. אולי זו מקלחת חמה אחרי שסידרת את הכלים, ואולי עשר דקות על הספה עם ספר שכבר מחכה לידך. אם את רגילה להתיישב מול הטלוויזיה עם משהו ללעוס, אפשר להתחיל דווקא מלשים לב לידיים שלך. הן מחפשות את השקית, או שאת מרגישה רעב בבטן? ביום עמוס, ההבדל לא תמיד ברור. אני לא מבקשת ממך להתעלם מהרעב. אם הוא שם, מותר להקשיב לו ולבדוק מה חסר בארוחות שלך. מנוחה אינה תחליף לארוחת ערב, בדיוק כפי שעוגייה אינה תחליף למנוחה.

יש גם ערבים שבהם את יודעת היטב שהחשק קשור לעייפות, ובכל זאת קשה לעצור. זה לא אומר שלא ניסית מספיק. אוכל זמין נותן הפוגה קצרה, במיוחד אחרי שעות שבהן דאגת לכולם מלבד לעצמך. במקום לדרוש מעצמך כוח רצון בשעה הכי מעייפת ביום, נסי לשנות פרט אחד בסביבה. סגרי את המטבח אחרי הארוחה, הניחי את השלט ליד הכורסה ולא ליד קערת החטיפים, או בקשי מבני הבית לפנות בעצמם את הצלחות שלהם. צעדים כאלה לא פותרים כל ערב. הם כן מזכירים לך שמותר לך לקבל הקלה בלי להישאר בתפקיד של מי שתמיד עושה עוד משהו. לפעמים דווקא זה מה שחיפשת כשניגשת למזווה.

בקוד מטבולי אנחנו מכוונות לשלוש ארוחות ביום, בלי נשנושים ביניהן. זו מסגרת שעוזרת לי לבדוק איתך מה קורה לאורך היום, ולא סיבה לנזוף בך אם אכלת מול המקרר. אם את חוזרת לשם ערב אחר ערב, כדאי להתבונן גם בשעות השינה שלך ובמקום שיש לך לנשום לפני שאת הולכת לישון. השאלה נשנושים בלילה איך להפסיק אינה רק שאלה על מה שיש בארון. היא גם שאלה על מה שחסר לך בסוף היום. יש נשים שמוצאות שיחה על ההרגל הזה מועילה להן, ויש מי שמבקשות לשאול אותי גם על פורמולת השחרור מנשנשת הערב. אני מעדיפה להתחיל מלהבין יחד מה קורה אצלך, לפני שמחליטים אם יש בה צורך.

את לא צריכה לסיים כל ערב בדיוק באותה דרך כדי להרגיש שאת דואגת לעצמך. יש ימים שתהיי רעבה, ויש ימים שתצטרכי פשוט שקט. אני רואה נשים שמתחילות לזהות את ההבדל רק אחרי שהן מפסיקות לכעוס על עצמן. אם הערב שוב מצאת את עצמך במטבח, זה לא מוחק את מה שלמדת היום. אפשר לעצור גם באמצע, לשבת רגע, ולשאול את עצמך מה יעשה לך טוב עכשיו.

חשוב לי לומר שהמידע כאן הוא חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אני נטורופתית והרבליסטית קלינית, לא רופאה. אם יש לך מצב רפואי כלשהו או שאת נוטלת תרופות, מומלץ להתייעץ עם הרופא שלך לפני כל שינוי משמעותי בתזונה או באורח החיים.

רוצה עוד טיפים לאיזון הורמונלי?

השאירי מייל ותקבלי תוכן מעשי לירידה במשקל ואיזון אחרי גיל 40, ישירות אלייך.

רוצה ליישם את זה בגוף שלך?

הקוד המטבולי לוקח אותך צעד צעד לשחרר את התקיעות במשקל אחרי 40, מהבית ובקצב שלך, בלי דיאטות מייסרות.