טניה פינקלנטורופתית · הרבליסטית קלינית
→ חזרה לחדשות ולמאמרי העומק

טניה פינקל · נטורופתית והרבליסטית קלינית

תזונה לגיל המעבר: מה לאכול ומה להפחית לפי הקוד המטבולי

קריאה של 6 דקות

את עומדת מול המקרר בערב, אחרי יום שבו דווקא הקפדת לאכול מעט, ולא מבינה למה את שוב רעבה. אולי גם המשקל תקוע, למרות שכבר ויתרת על לחם, על קינוח ועל עוד דברים שאת אוהבת. אני פוגשת נשים שמגיעות אליי מותשות מהניסיון לחשב כל ביס, ובעיקר מהתחושה שהגוף שלהן הפסיק לשתף פעולה. תזונה לגיל המעבר לא צריכה להתחיל בעוד רשימת איסורים. אצלי היא מתחילה בבדיקה פשוטה: האם את אוכלת מספיק, והאם הארוחות שלך משאירות אותך שבעה.

למה תזונה לגיל המעבר מתחילה בארוחות מסודרות

בגיל המעבר השינויים ההורמונליים עשויים להשפיע על תחושת הרעב ועל האופן שבו הגוף מגיב לאוכל. לכן אני לא מתחילה מ״תאכלי פחות״. אכילה מעטה מדי לאורך זמן עלולה להאט את חילוף החומרים, והיא גם משאירה אותך רעבה מול הארון בשעה תשע בערב. אם זה קורה לך, אין כאן כישלון של כוח רצון. כדאי קודם להסתכל על מה שהיה בצלחת לאורך היום.

לפי קוד מטבולי, נקודת הפתיחה היא שלוש ארוחות ביום, בלי נשנושים ביניהן. לא כדי לבחון כמה זמן את מסוגלת להתאפק, אלא כדי לתת לארוחה מקום אמיתי. קפה עם שני קרקרים בעמידה ליד השיש בדרך כלל לא ירגיש כמו ארוחת בוקר. לעומת זאת, ארוחה שיש בה חלבון, ירקות ועוד מזון שמשביע אותך יכולה להחזיק אותך בנוחות עד הארוחה הבאה.

אני יודעת שדווקא הסעיף של הנשנושים יכול להישמע מאיים. אצל הרבה נשים הוא קשור לימים עמוסים: פרי שנאכל באוטו, כמה אגוזים בזמן הכנת ארוחת הערב, משהו קטן ליד הקפה. לפני שאת מנסה להפסיק, שימי לב אם הארוחות עצמן מספקות אותך. אם את רעבה מאוד שעה אחרי ארוחת הצהריים, יכול להיות שלא אכלת בה מספיק. אין טעם להפוך את הרעב לעוד דבר שצריך לנצח.

מה לשים בצלחת בכל אחת משלוש הארוחות

אני אוהבת להתחיל מחלבון, כי הוא עוזר לתחושת השובע והוא חלק מארוחה שמטפלת גם בצרכים של הגוף שלך, לא רק במספר שעל המשקל. בבוקר זו יכולה להיות חביתה לצד סלט. בצהריים דג או קטניות שבישלת בסיר. בערב אפשר לאכול טונה, טופו או יוגורט לצד ירקות. לא צריך להכין שלוש ארוחות חג, אבל כן כדאי שבכל אחת מהן יהיה מקור חלבון שאת אוהבת לאכול.

לירקות יש מקום נדיב בצלחת, בלי צורך למדוד כל עגבנייה או מלפפון. סלט קצוץ, ירקות בתנור או קופסה של ירקות שטופים במקרר יכולים להקל על יום עמוס. לפי הקוד המטבולי, ירקות נאכלים בחופשיות, אבל ירקות עמילניים, כמו תפוח אדמה ובטטה, נספרים כמנת פחמימה. ההבחנה הזו עוזרת לך לבנות צלחת ברורה בלי לוותר עליהם.

גם לשומן יש מקום בארוחות. שמן זית על הסלט, טחינה ליד הירקות או מעט אבוקדו בכריך הם חלק מהאוכל, לא תקלה שצריך לקזז אחר כך. בקוד מטבולי משלבים ארבע עד שש מנות שומן ביום. אם את אוכלת מוצרי חלב, אני נוטה להעדיף מוצרי עיזים על מוצרי חלב פרה אחרי גיל 40. ואם את מוזגת חלב צמחי לקפה, חלב סויה הוא הבחירה שאני מעדיפה על פני משקאות צמחיים אחרים.

יש עוד הרגל קטן שאפשר לנסות בלי לשנות את כל מה שאת אוכלת: סדר האכילה. התחילי בירקות, המשיכי לחלבון ולשומן, והשאירי את הפחמימה לסוף הארוחה. אם הכנת לעצמך צלחת עם סלט, דג ואורז, את לא צריכה להוציא ממנה את האורז. פשוט אכלי אותו אחרי שאר המרכיבים. זו דרך מעשית להתייחס לאיזון הסוכר והאינסולין, שהוא הבסיס לגישה שלי.

איך לשלב פחמימות ופירות בלי לוותר עליהם

אני שומעת לא מעט את המשפט ״הפסקתי לאכול פחמימות, אז למה אני עדיין תקועה?״ לפעמים הוויתור הזה רק הופך את היום לקשה יותר. תזונה לגיל המעבר יכולה לכלול לחם, אורז ופירות. השאלה היא איך הם משתלבים בארוחות שלך, ולא אם הצלחת להימנע מהם לגמרי.

לפי הקוד המטבולי, מכוונים לשלוש עד ארבע מנות פחמימה ביום. גם פרי נספר כפחמימה, וההמלצה היא אחד או שניים ביום. למשל, אם אכלת תפוח כחלק מארוחת הבוקר, את יכולה לבחור אורז בצהריים ותפוח אדמה בערב. כך יש לך מקום למזונות שאת אוהבת, בלי שהפחמימות יתפסו את כל הצלחת וידחקו ממנה את החלבון והירקות.

אם את רגילה לסיים ארוחה במשהו מתוק, פרי יכול להשתלב שם בטבעיות. אפשר לאכול אגס אחרי ארוחת צהריים, במקום לקחת אותו בדרך החוצה ולגלות כעבור שעה שאת שוב מחפשת אוכל. אני לא מבקשת ממך לפחד מבננה או מפרוסת לחם. אני מבקשת שתראי את הארוחה כולה, ותבדקי אם היא באמת משביעה אותך.

מה כדאי להפחית ביום־יום, ומה אפשר להשאיר כפינוק

את לא צריכה להיפרד מכל מה שטעים לך. אני יודעת כמה מתיש להסתכל על אוכל דרך רשימת איסורים, במיוחד אם כבר ניסית תפריטים שלא השאירו מקום לחיים עצמם. במקום לחפש את המאכל ש״הורס הכול״, אני מציעה להסתכל על מה שקורה שוב ושוב במהלך השבוע. שם בדרך כלל קל יותר לזהות הרגל שאפשר לשנות בלי להרגיש שאת שוב בדיאטה.

אחד ההרגלים שכדאי לבדוק הוא השתייה. כוס מיץ ליד ארוחת הבוקר, קפה ממותק בדרך לעבודה או תה קר מהבקבוק יכולים להכניס מתיקות ליום כמעט בלי שתשימי לב. אני לא ממליצה על שתייה מתוקה כהרגל קבוע. מים, סודה או תה בלי סוכר יכולים להחליף אותה ברוב הימים. אם התרגלת למתוק בקפה, אפשר להתחיל מלשים לב לכמות שאת מוסיפה, בלי להכריח את עצמך לשנות הכול ביום אחד.

גם נשנושים קטנים ראויים למבט, דווקא כי קל לשכוח אותם. כמה קרקרים בזמן שאת מכינה ארוחת ערב, חופן מהשקית במשרד או ביס מהעוגה שנשארה על השיש עשויים להצטרף ליום שבו כבר אכלת שלוש ארוחות. קוד מטבולי מכוון לאכילה בארוחות, בלי נשנושים ביניהן. אם את מגיעה רעבה מאוד לשעה ארבע, אני לא רואה בזה בעיית משמעת. שווה לבדוק אם ארוחת הצהריים הייתה מספיק משביעה עבורך.

ומה עם עוגה של שבת או גלידה עם חברה? הן לא צריכות להיעלם. בגישה שלי יש מקום לעד שלושה פינוקים בשבוע. הכוונה היא לבחור אותם, לא לאכול אותם בעמידה מול המקרר ואז להרגיש אשמה. פרוסת עוגה שאת אוהבת יכולה להיות פינוק נעים. היא לא מבטלת את הארוחות שאכלת לפניה, ואין צורך לדלג על הארוחה הבאה כדי ״לפצות״ עליה.

איך זה נראה במטבח שלך: דוגמה ליום אכילה

לפעמים רשימה של כללים נשמעת פשוטה על הנייר, אבל בשבע בבוקר צריך להחליט מה באמת שמים על השולחן. את לא חייבת להכין תפריט נפרד משאר הבית. תזונה לגיל המעבר יכולה להתחיל מארוחת בוקר מוכרת: חביתה, ירקות חתוכים, פרוסת לחם וקצת טחינה. אם את מעדיפה יוגורט, אפשר לבחור יוגורט עיזים ולצרף אליו פרי ומקור חלבון שמתאים לך. המטרה היא לא להעתיק צלחת של מישהי אחרת, אלא לבנות ארוחה שתשאיר אותך שבעה.

בצהריים, נניח שיש במקרר עוף מאתמול וקופסת אורז. הוסיפי סלט גדול ושמן זית, ושבי לאכול אותם כארוחה ולא תוך כדי סידורים במטבח. התחילי מהסלט, המשיכי לעוף ולשמן הזית, ואז אכלי את האורז. אם אין לך זמן לחתוך סלט, גם ירקות שטופים או ירקות שנשארו בתבנית מאתמול יכולים לעשות את העבודה. לא כל ארוחה צריכה להיראות חגיגית.

בערב אפשר להכין צלחת עם טונה או ביצים, ירקות ופרוסת לחם. גם שאריות של דג לצד ירקות אפויים מתאימות. הסתכלי על היום כולו כדי לבחור מה מתאים לארוחה הזו: אילו פחמימות כבר אכלת, האם היה פרי, והאם את שבעה בסוף הארוחה. הדוגמה הזו לא נועדה להיות תפריט מחייב. היא מראה איך שלוש ארוחות יכולות להיכנס ליום רגיל, גם בלי להתחיל לבשל מאפס בכל פעם.

אני פוגשת נשים שמבקשות לדעת מה מותר להן לאכול, אבל השיחה אצלנו מתחילה הרבה פעמים בשאלה אחרת: איך נראה היום שלהן בפועל. אם את רוצה לקרוא איך אני מחברת בין סדר הארוחות לבחירות בצלחת, כתבתי על כך בהקוד המטבולי. אפשר לקחת מהדוגמה כאן רעיון אחד לארוחה הקרובה שלך, ולראות איך הוא מרגיש בתוך השגרה שלך.

אם ניסית שוב ושוב לאכול פחות ועדיין הרגשת תקועה, אני מבינה למה קשה לך לסמוך על עוד שינוי בתזונה. את לא צריכה להוכיח שום דבר דרך הצלחת שלך. אני מעדיפה להתחיל איתך באוכל שאפשר להכין, לאכול וליהנות ממנו, ולתת מקום גם לרעב וגם לחיים שלך.

חשוב לי לומר שהמידע כאן הוא חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אני נטורופתית והרבליסטית קלינית, לא רופאה. אם יש לך מצב רפואי כלשהו או שאת נוטלת תרופות, מומלץ להתייעץ עם הרופא שלך לפני כל שינוי משמעותי בתזונה או באורח החיים.

רוצה עוד טיפים לאיזון הורמונלי?

השאירי מייל ותקבלי תוכן מעשי לירידה במשקל ואיזון אחרי גיל 40, ישירות אלייך.

רוצה ליישם את זה בגוף שלך?

הקוד המטבולי לוקח אותך צעד צעד לשחרר את התקיעות במשקל אחרי 40, מהבית ובקצב שלך, בלי דיאטות מייסרות.