טניה פינקלנטורופתית · הרבליסטית קלינית
→ חזרה לחדשות ולמאמרי העומק

טניה פינקל · נטורופתית והרבליסטית קלינית

איך לרדת במשקל אחרי גיל המעבר: מדריך צעד אחר צעד, לפי הסדר הנכון

קריאה של 6 דקות

את מסתכלת על הצלחת שלך ותוהה מה עוד אפשר להוריד ממנה. הרי כבר ניסית לאכול פחות, ובכל זאת המשקל תקוע. אני שומעת את התסכול הזה מנשים אחרי גיל המעבר, והוא מובן לי מאוד. אם את שואלת איך לרדת במשקל אחרי גיל המעבר, אני רוצה להתחיל דווקא בסדר שבו את ניגשת לאוכל, ולא בעוד רשימת איסורים. יש דרך לבנות ארוחות שמתאימות לחיים שלך, בלי להישאר רעבה כל היום.

איך לרדת במשקל אחרי גיל המעבר בלי להתחיל מעוד דיאטה

הרבה נשים שמגיעות אליי מתחילות באותה החלטה: ממחר אוכלים פחות. הן מדלגות על ארוחת בוקר, מסתפקות בסלט בצהריים ומנסות להחזיק מעמד עד הערב. אני מבינה למה זה נשמע הגיוני. אבל אם את מגיעה למטבח בערב מותשת ורעבה, קשה מאוד לבחור בנחת מה לאכול.

אחרי גיל המעבר הגוף עשוי להגיב אחרת להרגלים שפעם הרגישו פשוטים. שינויים הורמונליים יכולים להשפיע על פיזור השומן, והקשר בין אכילה, סוכר בדם ותחושת רעב נעשה מורגש יותר. גם אכילה מעטה מדי עלולה לגרום לגוף להוציא פחות אנרגיה. לכן אני לא מתחילה בקיצוץ חד, אלא בודקת איתך איך נראה יום האכילה שלך עכשיו.

לפעמים מתברר שאת שותה קפה בבוקר, חוטפת משהו ליד המחשב בצהריים, ואז אוכלת כמעט בלי לעצור בערב. זו לא עדות לכך שאין לך משמעת. אולי פשוט לא הייתה לך ארוחה אחת שהשאירה אותך שבעה. לפני שמשנים כמויות, כדאי ליצור שעות אכילה שאפשר לסמוך עליהן גם ביום עמוס.

קוד מטבולי מתחיל מהבסיס הזה: לתת לגוף ארוחות מסודרות ולעזור לך להרגיש מה משביע אותך. בעיניי, השאלה איך לרדת במשקל אחרי גיל המעבר לא צריכה להוביל אותך לעוד יום של רעב. היא יכולה להוביל לבדיקה פשוטה יותר: מה חסר בארוחות שלך, ואיפה נוצר הפער שגורם לך לחפש אוכל בלי הפסקה.

צעד ראשון: קובעים שלוש ארוחות שאפשר לחיות איתן

אני מציעה להתחיל משלוש ארוחות ביום, בלי נשנושים ביניהן. זה לא אומר לאכול לפי שעון נוקשה או להתעלם מרעב. המטרה היא לתת לכל ארוחה מקום אמיתי, במקום לאכול מעט בכל פעם ולא להרגיש שאכלת. המרווח בין הארוחות עשוי לעזור לך לזהות מתי את רעבה ומתי את פשוט רגילה לגשת למשהו קטן.

אם הבוקר שלך מתחיל בריצה לעבודה, אל תבני על ארוחה שדורשת חצי שעה במטבח. ביצה, ירקות חתוכים ופרוסת לחם יכולים להתאים יותר מהבטחה להכין משהו מורכב שלא יקרה. אני מעדיפה ארוחה שאת יכולה להכין גם ביום של ישיבות, על פני תפריט שנראה נהדר על הנייר ונשאר שם.

בצהריים, תחשבי על מה שאת יכולה לקחת בקופסה או להזמין בלי להסתבך. ארוחה שמכילה מקור חלבון, ירקות ותוספת פחמימה יכולה להחזיק אותך טוב יותר ממאפה שאכלת בעמידה. בערב אפשר להשתמש במה שכבר יש בבית. לא צריך להתחיל לבשל מחדש בכל פעם שאת פותחת את המקרר.

המעבר לשלוש ארוחות לא חייב לקרות ביום אחד. אם את רגילה לנשנש אחר הצהריים, בדקי קודם מה היה בצהריים: האם אכלת מספיק, והאם היה שם חלבון. לפי קוד מטבולי, אני מעדיפה לתקן ארוחה שלא השביעה אותך לפני שאני מבקשת ממך פשוט להתאפק. רעב הוא מידע שכדאי להקשיב לו.

צעד שני: בונים צלחת שמשביעה אותך

יש נשים שאומרות לי שהן אוכלות ארוחת צהריים גדולה, אבל כעבור שעה שוב מחפשות משהו מתוק. לא תמיד הכמות היא העניין. קערת ירקות גדולה בלי חלבון יכולה להיראות כמו ארוחה מלאה, אבל לא בהכרח תשאיר אותך שבעה. לכן אני בודקת איתך כמה אכלת. אני בודקת גם מה היה בצלחת.

בכל אחת משלוש הארוחות כדאי לשלב חלבון. בבוקר זו יכולה להיות ביצה או טופו, בצהריים דג, ובערב גבינה לצד ירקות, אם היא מתאימה לך. החלבון עוזר לתחושת שובע וחשוב גם לשמירה על השריר. אין צורך להפוך כל ארוחה לחישוב. אפשר להתחיל מלשאול: איפה החלבון שלי כאן?

אני אוהבת להתחיל את הארוחה בירקות, להמשיך לחלבון ולשומן, ולהשאיר את הפחמימה לסוף. למשל, אם הכנת צלחת עם סלט, דג ואורז, התחילי בכמה ביסים מהסלט לפני שאת עוברת לדג. זה שינוי קטן באופן האכילה, בלי להוציא מהצלחת את האורז שאת אוהבת.

הצלחת שלך לא צריכה להיראות אותו דבר בכל יום. יש ימים שבהם מתחשק לך אוכל חם, ויש ימים שבהם כריך מסודר מתאים יותר. מה שאני מחפשת הוא ארוחה שאפשר לשבת לאכול אותה ושיש בה משהו שמחזיק אותך שבעה. משם אפשר לבדוק בנחת מה מתאים לך בארוחה הבאה.

צעד שלישי: נותנים לפחמימות ולשומן מקום ברור

אני רואה כמה קל להיבהל מפחמימות דווקא אחרי גיל המעבר. אישה שמגיעה אליי מספרת שהיא הורידה לחם, ויתרה על אורז, ובכל זאת מוצאת את עצמה מחפשת משהו מתוק בערב. אני לא מתחילה בעוד איסור. לפי קוד מטבולי, לפחמימות יש מקום בארוחות. הכיוון הוא שלוש עד ארבע מנות ביום, כך שאפשר לבחור מה מתאים לך, בלי להתייחס לכל פרוסת לחם כאילו היא טעות.

פרי נספר גם הוא כפחמימה. אם את אוהבת תפוח אחרי ארוחת הצהריים או קלמנטינה בערב, אין סיבה להעמיד פנים שהם לא חלק ממה שאכלת. אפשר לשלב פרי אחד או שניים ביום בתוך התכנון של הארוחות. גם תפוח אדמה ובטטה נספרים כפחמימה, אף שהם ירקות. לעומתם, ירקות כמו מלפפון, עגבנייה וקישוא יכולים להופיע בצלחת בנדיבות, בלי שתצטרכי למדוד כל ביס.

גם שומן לא צריך להיעלם מהצלחת. מעט שמן זית על הסלט, טחינה ליד הירקות או אבוקדו בכריך יכולים להפוך ארוחה למשהו נעים ומשביע יותר. בקוד מטבולי הכיוון הוא ארבע עד שש מנות שומן ביום. זה לא אומר שאת צריכה לעמוד עם מחברת מול בקבוק השמן. כן כדאי לשים לב למה שנכנס לארוחה בלי מחשבה, למשל שמן במחבת יחד עם טחינה ותוספת אגוזים.

ומה עם משהו טעים שלא נכנס בדיוק לצלחת שתכננת? אני לא רוצה שתפחדי מארוחה משפחתית או מעוגה עם הקפה. הכיוון שאני עובדת איתו הוא עד שלושה פינוקים בשבוע. שתייה מתוקה פחות מתאימה לשגרה, כי קל לשתות אותה בלי להרגיש שאכלת משהו. אם את תוהה איך לרדת במשקל אחרי גיל המעבר, כדאי להתחיל ממה שקורה ברוב הארוחות שלך, ולא מהביס החריג שגרם לך להרגיש אשמה.

צעד רביעי: בודקים מה עובד אצלך ביומיום

עכשיו, אחרי שיש לך סדר בסיסי לארוחות, אני מציעה להסתכל על היום שלך בלי לשפוט אותו. באיזו ארוחה את מסיימת שבעה ונינוחה, ובאיזו ארוחה את כבר חושבת על מה תאכלי אחר כך? אפשר לכתוב לעצמך כמה שורות במשך כמה ימים, בלי לספור קלוריות. לפעמים מתברר שהקושי של הערב התחיל דווקא בארוחת צהריים קטנה מדי.

שימי לב גם למה שאת בוחרת בגלל הרגל. אם את שותה קפה עם חלב צמחי, חלב סויה יכול להתאים יותר ממשקאות צמחיים אחרים מבחינת תכולת החלבון. אם מוצרי חלב נמצאים אצלך בתפריט, אפשר לבדוק איך את מרגישה עם מוצרי עיזים במקום מוצרי פרה, שאני נוטה להעדיף אחרי גיל 40. אין צורך להחליף את כל המקרר. התחילי ממה שאת ממילא אוכלת ובדקי אם השינוי נוח לך.

יש גם ימים שבהם לאוכל מצטרפים עייפות, שינה מקוטעת או עומס שלא נגמר. אני לא מתעלמת מהם, כי הם משפיעים על הבחירות שלך במטבח. אם חזרת מאוחר ואת רעבה, אולי ארוחת ערב פשוטה שכבר חשבת עליה תעזור לך יותר מהחלטה לא לאכול בכלל. אכילה מעטה מדי עלולה להאט את חילוף החומרים. המטרה היא לתת לגוף ארוחות מספקות, תוך תשומת לב לאיזון הסוכר והאינסולין, ולא לבדוק כמה זמן את מצליחה להחזיק בלי אוכל.

אם את רוצה לראות את סדר הצעדים הזה בתוך מסגרת אחת, כתבתי עליו בהקוד המטבולי. בעבודה שלי עם יותר מ-2,200 נשים ראיתי שוב ושוב כמה מועיל לעצור ולבדוק מה באמת אפשר ליישם ביום רגיל, ולא רק ביום שבו הכול מסתדר. את יכולה לקחת מכאן צעד אחד, לחיות איתו קצת, ורק אז להחליט מה נכון לשנות בהמשך.

את לא צריכה להוכיח שאת מסוגלת להסתפק בפחות. אני רוצה שתהיה לך דרך לאכול שמכבדת את הגוף שלך ואת החיים שלך עכשיו. אם יש ארוחה אחת שאת יכולה להפוך למעט יותר מסודרת, זה מקום טוב להתחיל ממנו. בלי כעס על מה שהיה אתמול.

חשוב לי לומר שהמידע כאן הוא חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אני נטורופתית והרבליסטית קלינית, לא רופאה. אם יש לך מצב רפואי כלשהו או שאת נוטלת תרופות, מומלץ להתייעץ עם הרופא שלך לפני כל שינוי משמעותי בתזונה או באורח החיים.

רוצה עוד טיפים לאיזון הורמונלי?

השאירי מייל ותקבלי תוכן מעשי לירידה במשקל ואיזון אחרי גיל 40, ישירות אלייך.

רוצה ליישם את זה בגוף שלך?

הקוד המטבולי לוקח אותך צעד צעד לשחרר את התקיעות במשקל אחרי 40, מהבית ובקצב שלך, בלי דיאטות מייסרות.