טניה פינקל · נטורופתית והרבליסטית קלינית
דיאטה לגיל 60: לשמור על שריר ואנרגיה בלי לרעוב
קריאה של 6 דקות
את אוכלת פחות ממה שאכלת פעם, ובכל זאת המשקל לא זז. לפעמים את מגיעה לערב מותשת ורעבה, ותוהה אם כדי לרדת במשקל תצטרכי לוותר גם על האוכל שעוד נעים לך לאכול. אני שומעת את החשש הזה מנשים שמחפשות דיאטה לגיל 60, והוא מובן לי מאוד. את לא צריכה להוכיח שאת מסוגלת להחזיק מעמד עם מעט אוכל. כדאי להתחיל דווקא בשאלה מה הגוף שלך צריך כדי שתוכלי להרגיש שבעה, לשמור על השריר ולהמשיך את היום עם אנרגיה.
למה דיאטה לגיל 60 לא צריכה להתחיל ברעב
אולי התרגלת לחשוב שארוחת בוקר קטנה וקפה במקום צהריים הם סימן לכך שאת ״שומרת״. ואז מגיע אחר הצהריים, את פותחת את הארון במטבח ומחפשת משהו שירים אותך. אני לא רואה בזה חוסר כוח רצון. הרבה פעמים זו תגובה פשוטה ליום שבו לא אכלת מספיק.
אחרי גיל 60 יש סיבה טובה להיזהר מדיאטות שמצמצמות את האוכל בחדות. הגוף זקוק לאנרגיה כדי לתפקד, ואכילה מעטה מדי עלולה לגרום לו להוציא פחות אנרגיה. אם את גם לא מקבלת מספיק חלבון, קשה יותר לשמור על מסת השריר. לכן צלחת זעירה אולי נראית כמו התחלה נכונה, אבל היא לא בהכרח משרתת את מה שאת רוצה להשיג.
אצלי, השיחה על משקל מתחילה לא פעם במה שקורה בין הארוחות. את אוכלת צהריים, נשארת רעבה, ומוצאת את עצמך לוקחת עוד ביס בכל פעם שאת עוברת ליד השיש. לא תמיד צריך להוסיף עוד כלל. לפעמים צריך לבדוק אם בארוחה עצמה היו מספיק אוכל וחלבון כדי שתוכלי לקום ממנה שבעה.
קוד מטבולי נשען על שלוש ארוחות ביום, בלי נשנושים ביניהן. זו לא הזמנה להתעלם מרעב, אלא לבנות ארוחות שאפשר להישען עליהן. הבסיס הוא חלבון בכל ארוחה, לצד ירקות, שומן ופחמימה בכמות שמתאימה ליום שלך. אני מעדיפה שתשבי לארוחה מסודרת מאשר שתנסי להסתדר עד הערב על קפה ותפוח.
מה עוזר לשמור על השריר אחרי גיל 60
יכול להיות שהמשקל הוא מה שמטריד אותך, אבל אני רוצה לשאול גם איך את מרגישה בגוף. האם קל לך לסחוב שקיות מהסופר, לקום מכיסא או לעלות במדרגות. השרירים משתתפים בכל הפעולות האלה. עם הגיל מסת השריר נוטה לרדת, ולכן כדאי לתת לה מקום גם בתוך השיחה על תזונה ומשקל.
חלבון הוא חלק מהתשובה. לא צריך להעמיס את כולו בארוחת ערב אחת, אחרי יום של לחם וירקות בלבד. אפשר לפזר מקורות חלבון לאורך היום: ביצה או טופו בבוקר, דג או קטניות בצהריים, וארוחה נוספת שיש בה חלבון בערב. הבחירה תלויה במה שאת אוהבת לאכול ובמה שנוח לך להכין.
אני פוגשת נשים שמוותרות על ארוחה כדי ״לחסוך״, ואז חוששות להוסיף חלבון כי הוא יהפוך את הצלחת לגדולה מדי. דווקא כאן כדאי לעצור. שמירה על השריר דורשת הזנה, ולא רק צמצום. גם תנועה שמתאימה ליכולת שלך, ובפרט עבודה נגד התנגדות, יכולה להיות חלק מהשמירה עליו. אם יש לך מגבלה גופנית, כדאי להתייעץ עם איש או אשת מקצוע מתאימים לפני שינוי בפעילות.
לפי קוד מטבולי, חלבון לשובע נמצא בכל אחת משלוש הארוחות. זה לא אומר שכל ארוחה צריכה להיראות אותו דבר. בבוקר אפשר להכין חביתה עם ירקות, ובצהריים לשים בצלחת עדשים לצד סלט גדול. אני אוהבת להתחיל ממה שכבר יש לך במטבח, ולבדוק מה חסר בצלחת כדי שתהיה ארוחה שלמה.
איך לבנות שלוש ארוחות שמשאירות אותך שבעה
המעבר לארוחות מסודרות יכול להרגיש מוזר אם שנים אכלת משהו קטן פה ועוד משהו שם. אני לא מבקשת ממך לאכול לפי השעון בלי קשר לתחושה שלך. המטרה היא לתת לכל ארוחה מקום, כך שלא תצטרכי לנהל משא ומתן עם הרעב לאורך כל היום.
אפשר להתחיל בצלחת מוכרת: סלט קצוץ, חביתה, פרוסת לחם וטחינה. יש בה ירקות, חלבון, פחמימה ושומן. בצהריים זו יכולה להיות מנה של עוף או טופו, ירקות מבושלים ואורז. ירקות שאינם עמילניים יכולים לתפוס מקום נדיב בצלחת; תפוח אדמה או בטטה נחשבים למנת פחמימה, גם אם מגישים אותם לצד ירקות אחרים.
בדיאטה לגיל 60, פחמימות לא חייבות להיעלם. במסגרת הקוד המטבולי מכוונים לשלוש עד ארבע מנות פחמימה ביום, ופירות נספרים כחלק מהן. אפשר לאכול פרי אחד או שניים ביום ולבחור גם לחם, אורז או קטניות לפי הארוחות שלך. השומן מקבל מקום משלו, בדרך כלל ארבע עד שש מנות ביום, למשל מטחינה, שמן זית או אגוזים.
אם ארוחה מסוימת משאירה אותך רעבה מהר, אני מציעה להסתכל עליה בלי ביקורת. ייתכן שהיה בה מעט מדי חלבון, או שהיא הייתה קטנה מדי בשבילך. כריך עם ירקות בלבד, למשל, לא ישביע כמו כריך שיש בו גם ביצה או טופו. לא צריך להפוך את המטבח למעבדה. צריך לשים לב מה עוזר לך לסיים ארוחה ולהמשיך הלאה בנחת.
מה הקשר בין סדר האכילה לאנרגיה שלך
את מסיימת ארוחת צהריים, חוזרת למה שעשית, ופתאום מרגישה שאת צריכה לשבת. לפעמים זו הארוחה עצמה, לפעמים השינה בלילה הקודם, ולפעמים יש סיבה אחרת. אני לא רוצה שתתחילי לפחד מאוכל בגלל אחר צהריים אחד מעייף. כן כדאי לשים לב אם התחושה חוזרת, ולבדוק איך נראית הצלחת שלך ומה קורה אחרי שאת אוכלת.
אחד הדברים הפשוטים שאני מציעה לנסות הוא סדר האכילה של קוד מטבולי: להתחיל בירקות, להמשיך לחלבון ולשומן, ולהשאיר את הפחמימה לסוף. אם הכנת אורז, דג ושעועית ירוקה, את לא צריכה להפריד הכול לקעריות או לאכול לפי שעון. אפשר להתחיל בכמה ביסים מהשעועית, להמשיך לדג, ואז לאכול גם את האורז. זו אותה ארוחה, בסדר מעט אחר.
הרעיון קשור לאופן שבו רמת הסוכר בדם משתנה אחרי האוכל. הרכב הארוחה וסדר האכילה עשויים להשפיע על העלייה הזו. אצלי, השיחה על סוכר ואינסולין היא בסיס להבנה של רעב ואנרגיה לאורך היום, לא הזמנה למדוד כל ביס. את יכולה לבחון איך את מרגישה אחרי ארוחה כזו לעומת ארוחה שמתחילה בלחם לבדו. התחושה שלך חשובה, גם אם היא לא מספר על צג.
אם את חיה עם סוכרת, נוטלת תרופות שמשפיעות על רמת הסוכר או חווה חולשה שחוזרת אחרי אוכל, אל תנסי לפתור את זה רק באמצעות שינוי בסדר הביסים. פני לרופא או לרופאה שלך לבירור ולהנחיה אישית. סדר האכילה יכול להיות הרגל נוח, אבל הוא לא תחליף לטיפול. גם בלי מצב רפואי מוכר, עייפות מתמשכת היא סיבה טובה לבדוק מה עומד מאחוריה.
איך אוכלים גם את מה שאוהבים בלי לחזור לדיאטה נוקשה
יכול להיות שעצם המילה ״דיאטה״ מכווצת אותך. את כבר מכירה את הרגע שבו פרוסת עוגה הופכת בראש ל״הרסתי הכול״, אף שהיום שלך היה מלא בארוחות טובות. אני רואה כמה מתיש לחלק אוכל למותר ואסור. דיאטה לגיל 60 לא צריכה לדרוש ממך לוותר על ארוחת שישי, על בית הקפה עם חברה או על מאכל שאת אוהבת להכין בבית.
בקוד המטבולי יש מקום לפינוקים, עד שלושה בשבוע. אם את בוחרת לאכול עוגה ליד הקפה, אפשר ליהנות ממנה בלי לדלג אחר כך על ארוחת הערב. דילוג מתוך אשמה עלול להשאיר אותך רעבה ולפתוח שוב את המעגל של צמצום ואכילה לא מסודרת. אני מעדיפה שתשבי, תאכלי בנחת, ותחזרי בארוחה הבאה לאוכל שמשביע אותך. זה לא מבחן של כוח רצון.
יש גם בחירות יומיומיות קטנות שלא חייבות להרגיש כמו איסור. אם את אוהבת קפה עם חלב צמחי, חלב סויה הוא בדרך כלל הבחירה שאני מעדיפה מבין החלופות הצמחיות. אם מוצרי חלב הם חלק מהתפריט שלך, אני נוטה להעדיף מוצרי עיזים על פני מוצרי פרה אחרי גיל 40. שתייה מתוקה פחות מומלצת כהרגל קבוע; מים, סודה או תה יכולים ללוות את הארוחה בלי להוסיף לה מתיקות שלא ביקשת.
יש ימים שבהם קל יותר לאכול מסודר, ויש ימים שבהם הנכדים מגיעים בדיוק בזמן שתכננת להכין צהריים. בשביל ימים כאלה נועדה מסגרת, לא רשימת עונשים. אם את רוצה לקרוא על הדרך שבה אני מארגנת את העקרונות האלה יחד, כתבתי על הקוד המטבולי. את יכולה לקחת משם רעיון אחד שמתאים למטבח שלך, בלי להחליט שממחר הכול חייב להשתנות.
אני יודעת כמה קשה להאמין שאפשר לאכול מספיק ועדיין לדאוג למשקל, במיוחד אחרי שנים של צמצום. את לא צריכה להוכיח שאת מסוגלת להיות רעבה. אפשר להתחיל מארוחה אחת שיש בה מקום גם לשובע וגם להנאה, ולהקשיב למה שהגוף שלך מספר לך אחריה. משם קל יותר לבחור את הארוחה הבאה בלי להילחם בעצמך.
חשוב לי לומר שהמידע כאן הוא חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אני נטורופתית והרבליסטית קלינית, לא רופאה. אם יש לך מצב רפואי כלשהו או שאת נוטלת תרופות, מומלץ להתייעץ עם הרופא שלך לפני כל שינוי משמעותי בתזונה או באורח החיים.
רוצה עוד טיפים לאיזון הורמונלי?
השאירי מייל ותקבלי תוכן מעשי לירידה במשקל ואיזון אחרי גיל 40, ישירות אלייך.
רוצה ליישם את זה בגוף שלך?
הקוד המטבולי לוקח אותך צעד צעד לשחרר את התקיעות במשקל אחרי 40, מהבית ובקצב שלך, בלי דיאטות מייסרות.